איך מזהים?
בחורף הסרפד בעל עלים גדולים, משוננים ובעלי שיערות צורבות בקדמת העלה.
באביב יש לו כדורים שעירים ירוקים.
בקיץ הצמח מתייבש והוא נראה כמו גבעולים אפרפרים ועליהם המון כדורים אפורים-לבנים ואז אפשר ללקט את הזרעים שבתוכם.
מה טעים?
הזרעים דומים מאוד לזרעי צ’יה. הם קראנצ’ים וכשמשרים אותם בנוזל הם סופחים את הנוזל והופכים יותר רכים כמו דייסה.
כדי ללקט את הזרעים הכי קל ללבוש כפפת גינון ולהעביר את היד לאורך הגבעול כדי לנתק את כל הכדורים לתוך קופסה עמוקה. עם הכפפה כותשים את הכדורים כדי שהזרעים יצאו ואז נושפים כדי שיצא המוץ וישארו הזרעים.
רצוי להעביר במסננת דקה לסינון החול ועבה לסינון שאריות אחרות ובסיום לפרוס על מגש כדי לוודא שלא נשארו ברחשים.
איפה מלקטים?
מצפון הארץ עד צפון הנגב, בצל עצים, לרוב בקצות יערות.
זהירות בליקוט
התיאור פה יכול להיות לא מלא (ואם נפלה טעות אז אולי גם שגוי) ויכולים להיות צמחים דומים שעונים על אותם סימני זיהוי ואינם אכילים ואף רעילים.
אם אתם לא בטוחים ב100%, אל תלקטו והתייעצו עם מדריך ליקוט מוסמך.
תגובות
טוען תגובות...